אמנית רב תחומית ופסיכולוגית קלינית
עוסקת באמנות, בכתיבה ספרותית, ציור, פיסול וכן בפסיכותראפיה. סיפוריה התפרסמו בכתבי עת ספרותיים ושיריה יצאו לאור בספרים. עבודותיה האמנותיות הוצגו בתערוכות.
multidisciplinary artist and a clinical psychologist
Avivia Raz's activities include painting and sculpture, literary writing, as well as psychotherapy practice. She has published stories in literary journals and her poems were published in books. Her artistic works have been displayed in exhibitions
בכל תחומי פעילותי כאמנית, סופרת, משוררת ומטפלת, מאפיינת אותי התשוקה להבין ולבטא את הרגשות האנושיים והחרדות הקיומיות כדי לאפשר את ההתמודדות על החיים. אני מתעניינת ביכולת לחיות על סף התהום. יש לי צורך להקל על הסבל והמצוקה האנושיים ולעזור בהעצמת האפשרות לעבור התפתחות וגדילה, וגם צורך אישי להתבטא בדרכים אמנותיות. בעבודותיי האמנותיות הראשונות, ציורים של הלכי נפש ופסלי ראשים יצוקים בברונזה, ביטאתי את תוצאות תהליך הבדיקה וההתבוננות שלי בעולם הפנימי האנושי וגילויי הרגשות בהבעות הפנים. עם העמקת ההכרות שלי את עצמי ואנשים אחרים, הבנתי יותר את חולשותינו, כוחותינו והמאמצים הכבירים שאנחנו עושים להתגבר על קשיים ומכשולים כדי לשרוד במציאות חיינו הרעועה. באמנותי אני מנסה לבטא את הקיום האנושי הפגוע, השברירי והחולף במאבקי החיים. חומרי האמנות שאני משתמשת בהם, כמונו, בני האדם, הם חומרים אורגנים, רכים ומתכלים. כמו, למשל, סדיני בד קרועים, צעצועי תינוקות, רקמות יד וקרעי נייר פשוטים החפים מכל תוספת אסתטית בדיונית ( שלא כמו עיסת נייר, מגזרות נייר או אוריגמי, לדוגמא) חושפים את החומר כפי שהוא קיים – עירום, רך, פגיע, שברירי וסופני. הקרעים שלי הם פרידות, הם פגיעות והם מותי הוודאי. אני מדביקה את הקרעים שלי ויוצרת את חיי.
בינתיים אנחנו יכולים לחגוג את קיומנו הממשי כחומר הכלה.
In all my activities as a therapist, author, poet and artist I am driven by the desire to understand and give expression to the human emotions and existential anxieties in order to struggle for life. I am interested in the ability of people to live on the edge of the abyss. I feel the need to ease people's suffering and distress and help to enhance their ability to undergo development and growth. Along with this, I have a personal need to express myself through art. My earliest artistic works, mood drawings and bronze busts, reflected the results of my examination and observation of the inner human world and the emotions revealed in facial expressions. With my growing knowledge of myself and other people, I attained deeper understanding of our weaknesses, our strengths, and the immense efforts we make to overcome difficulties and obstacles in order to survive in the precarious reality of our lives. Through my art I try to express the deficient, vulnerable, ephemeral and perishable nature of human existence in the struggle of life. The artistic materials that I use are, like us humans, organic, soft and perishable materials. For example, old broken window frames and hand-made tapestry, torn cloth sheets and baby toys, torn fragments of plain paper. These fragments, free of any fanciful esthetic addition (such as paper cuts or origami), expose the material as it exists – naked, soft, vulnerable, fragile and transient, like the existential nature of life. My bits and scraps are the loss of beloved people. My bits and scraps are partings. They are painful blows, and they are my certain death. I glue my bits and scraps together and create my life